סיפורים

נטלי

נטלי, בת 9 חולה בלוקמיה, מאושפזת בבית החולים “וולפסון” מגיל 6 עם הפוגות קצרות. שלומי יחד עם מתנדבי עמותת “שמחת הלב” יצרו קשר קרוב עימה. לתדהמתנו, גילינו כי נטלי, ילדה אינטלגנטית ומקסימה, איננה יודעת קרוא וכתוב. וזאת כתוצאה מאשפוזה המתמשך בבית החולים. היא תעבור עוד טיפולים קשים וכואבים ואי”ה תחלים ותחזור לחיים נורמלים.
נורמלים? לאיזה כיתה תכנס? איך תשלים את הפיגור הארוך והנורא? כולנו התגייסנו למאמץ מרוכז ומידי יום מגיעים אליה מורות מתנדבות ללימודים אינטנסיביים ולקדמה במהירות. האם הצלחנו? ימים יגידו…

גליה

גליה, בת 23 חולה בלופוס (זאבת) ונמצאת בבית חולים מגיל 4 (!!!) עם תקופות קצרות של הפוגה במחלתה. כבר מספר פעמים התייאשו הרופאים והרימו ידיהם, עקב מצבה הקשה. ימים כלילות צמודים אליה חברי הארגון “שמחת הלב” לעודדה, לתמוך בה, לשמחה, להגשים משאלות לבה ולחזק את רוחה וידיה. גליה עוברת טיפולים קשים וניתוחים מסובכים, אך לא אומרת נואש. היא חולמת ומתכננת לבנות משפחה ולגדל ילדים כמו כל אדם בריא. אנחנו, שם לידה, בשעותיה הקשות.

יניב

יניב בן השנתיים וחצי התאשפז במחלקת ילדים בבית החולים “וולפסון” בעקבות דלקת ויראלית בקרום המוח – בדלקות מסוג זה מבצעים דיקור מותני – פרוצדורה כואבת שבמהלכה שואבים נוזל מעמוד השדרה כדי לוודא באיזה שלב המחלה. לאחר הדיקור יניב לא היה מוכן לרדת מידי אימו וסירב לשתף פעולה. שלומי הוזעק במהרה. שלומי הוא ליצן רפואי, תפקיד ייחודי בארץ, תפקיד שבו על ידי כישורים רפואיים ומקצועיות ב”הצחקה” מוציא שלומי את הילדים מהמרה השחורה בה הם שורים ומראה להם חיים ורודים ומצחיקים יותר. שלומי החל לתקשר עם יניב באופן בו אף רופא לא הצליח לתקשר ובכך הוציא אותו מהאפטיות בה היה שרוי ויניב חזר לעצמו והחל לשתף פעולה.

דנה

מזה כחודש מאושפזת במחלקת ילדים בבית החולים “מאיר” דנה בת ה – 3.
דנה התאשפזה בעקבות סיבוך נדיר של דלקת ריאות שגרם לאשפוז ארוך. כשנכנסנו אליה לראשונה ראינו פרח נבול. ילדה שבתמונות נראית מדהים, אך במציאות – רזה, נמצאת בחדר אפל ולא מוכנה לתקשר עם אף אחד. בהתייעצות עם צוות המחלקה החלטנו שכדאי שאמיר ייכנס אליה, אמיר הוא קוסם שמהות תפקידו היא הוצאת הילדים מהעולם המציאותי בהם הם נמצאים ולרחף איתם אל עבר עולם דמיוני נטול כאב וצער. לאחר ניפוח מספר בלוני צורות הגיע הבלון שבו “חייבים” להדליק את האור – צעד קטן שבסופו יצאה דנה מן החושך הגדול אל תהליך שתחילתו שיתוף פעולה וסופו החלמה מלאה.

ליאור

ליאור אושפז במחלקת הילדים בבית חולים “מאיר” עקב מחלת מעיים כרונית. גילוי המחלה הכניס אותו ואת בני משפחתו למצב רוח קשה ודכאוני. בשיחות שקיימה איתו, הבינה חגית כי ליאור צופה מושבע בתוכנית “לחיי האהבה”. כשחל יום הולדתו ה – 10 של ליאור ולשם כך גויסה במרץ מנהלת האירועים של העמותה, כדי להספיק עד יום הולדתו, ולגייס את השחקנית סופי צדקה (רונה) על מנת שתשמח את ליבו. ביום הולדתו בבוקר הרגיש ליאור רע מאוד. מצב רוחו היה שפוף וחסר תקוה. בשעה 13:00 התייצבו מימי – מנהלת האירועים של העמותה, סופי צדקה ומרינה – האחות האחראית במחלקת הילדים. את פניו של ליאור באותה הדקה לא ניתן לתאר במילים. החיים נעשו ורודים ואופטימיים יותר. לאחר כשבועיים שוחרר ליאור מבית החולים.

ניר דוידוביץ’

בעקבות שיחת נפש שקיימה חגית בת השרות לאומי שלנו עם הילד נבו המאושפז בבית החולים “מאיר” בכפר סבא, עקב מחלת מעיים כרונית, נודע לה כי הילד מעריץ את שוער מכבי חיפה בכדורגל ניר דוידוביץ’. בעקבות כך פנתה מנהלת האירועים של העמותה להנהלת מכבי חיפה וביקשה לתאם מפגש שיפתיע את נבו עם ניר דוידוביץ’. יש לציין כי ניר שמח מאוד לבוא לפגישה עם נבו שמעריץ אותו כל כך ולגרום לילד החולה שמחה בלב. המפגש המרגש התקיים ב 13 למאי בבית החולים, מפגש שלא יישכח במהרה מליבו.

שרה

התקבלה פניה מאסנת שגב מנהלת בית הספר שבבית החולים “קפלן” על נערה בשם בלט (שרה) המאושפזת לעיתים תכופות בבית החולים לטיפולים קשים עקב מחלתה הקשה. פניה זו באה במטרה להפגיש בין שחקן מכבי תל אביב בכדורגל אבי נמני עם בלט המעריצה את השחקן. “המפגש עם שחקן הכדורגל הנערץ עליה יכול בהחלט להרים לה את המורל ולהקל על תקופת האשפוז” (מתוך המכתב”). בפגישה הבטיח אבי לבלט שכאשר תשתחרר מבית החולים ותתחזק, ישמח לארחה באימון של הקבוצה ולהעניק לה כדורגל חתום על ידי כל שחקני קבוצת מכבי תל אביב. בלט החלימה, ובתאריך 12 למאי הגיעה בלט לאימון הקבוצה.

בת אל

התקבלה פניה מאסנת שגב מנהלת בית הספר שבבית החולים “קפלן” על נערה בשם בת אל המאושפזת בבית החולים מזה תקופה ארוכה וצפויה להמשיך באשפוז ארוך ומדכא.
פניה זו באה במטרה להעלות את מצב רוחה של בת אל אשר מעריצה את הזמר שלומי שבת, והיתה מאוד שמחה לפגוש בו, דבר שיעלה את מצב רוחה ויגרום לה לשמחת הלב, וכידוע שמחה זו גורמת לילדים בעיקר לפעול כנגד הכאבים הפיזיים ולנסות לצאת מהר ככל שאפשר מבית החולים. יש לציין כי במקרה ספציפי זה הבטיח שלומי לנערה ואמה כרטיס טיסה לחו”ל כאשר תצא מבית החולים, כדי שתוכל לבקר את בני משפחתה הגרים שם.
המפגש עודד והמריץ את בת אל לשתף פעולה עם הצוות הרפואי והתוצאה בהתאם. לאחר כשבועיים השתחררה בת אל מבית החולים וטסה לחו”ל. אין כל ספק כי המפגש ו”הפרס המובטח” הביאו את בת אל להחלמה.

פרופ’ צ’ימיצ’ורי

בטיפול נמרץ היה גבר כבן 50 במצב לא קל, איבוד הכרה וכו’. מסביבו עמדה המשפחה עם כאב בעיניים. באוויר עמדה תחושה של פרידה. היה שקט ועצוב. התקרבתי אליהם והתחלתי לעשות איתם קסמים, ו”לרדת עליהם” בשטויות. תוך כדי, הוצאתי מהתיק שלי את הנעל של הליצן ונתתי לו תפקיד של פלאפון, כשאני מספר ל”בוס” שלי על החברה שלי לפניהם. הם התחילו לצחוק על הטלפון, על השטויות שאני מספר ובעיקר על כל הסיטואציה המשונה ? שפתאום מופיע ליצן משום מקום ומתחיל “לעשות קטעים”, למרות האווירה העכורה שבטיפול נמרץ. כולם צוחקים והאיש מתעורר ! דמעות וצחוק גם יחד. אני שוב מתקשר עם “הפלאפון”, וגורף עוד צחוקים של האחים והאחיות.

בסופו של דבר הלכתי לחדר של הצוות וביקשתי שיכינו לי קפה. הרגשתי כי גם אני עברתי חוויה גדולה..

(פרופ’ צ’ימיצ’ורי)

פרופ’ צ’ימיצ’ורי

לפני כמה ימים בבית חולים דנה-איכילוב בטיפול נמרץ, היתה ילדה שנתחו אותה ונכנסה עקב כך למצב של טראומה ולא תיקשרה עם הסביבה. בנוסף, זה כמובן טיפול נמרץ עם כל המשמעויות של העניין-הבידוד, האינפוזיות והמודדים למיניהם. הילדה לא הגיבה לכלום, והאבא ישב ליד מיטתה, עצוב וכאוב למראה בתו.

הייתי עם 2 ליצניות רפואיות שבמקרה גם דוברות ספרדית.

האבא איכשהו זיהה שמדברים ספרדית, וסיפר שהסבתא דוברת ספרדית אף היא. כששמעתי זאת, שאלתי אם הילדה מכירה שירים בספרדית והאבא ענה לי שכן, את השיר ארז “ארורו”. התחלנו לשיר ולאט לאט הילדה התחילה להראות סימנים של התעניינות, ואפילו התחילה לשיר איתנו ולהזיז את הידיים בתנועות ריקוד. האבא רואה ולא מאמין. הוא מתקשר לארגנטינה כדי לשתף בחוויה את סבא וסבתא המודאגים שם, תוך כדי שהוא מקרב את השפופרת כדי שגם הם ישמעו את השיר. את הילדה עזבנו כשהיא מתקשרת, עם חיוך מאוזן לאוזן… (פרופ’ צ’ימיצ’ורי)

פרופ’ צ’ימיצ’ורי

היה ילד מאושפז בבית החולים שערי צדק כבר יותר משבוע ימים. הילד, בן 4, התחיל להתנהג באפטיות, הפסיק להתלונן על הזריקות שקיבל, או על התרופה שהיה חייב לשתות, לא התלונן על כאבים… פשוט לא שמעו ממנו אף מילה או בקשה. הוא החליט לשתוק ולא תקשר עם אף אחר, אפילו לא עם הוריו.

האחיות סיפרו לי מה קורה עם הילד והלכתי אליו. בהתחלה הוא אפילו לא הסתכל עלי. הבאתי לו אוטו “בימבה” מהמועדונית של הילדים, השארתי אותו שם וקראתי בקול רם; שאף אחד לא יעלה על האוטו הזה כי הוא שלי, ורק שלי! ודאגתי שהוא ישמע אותי. חזרתי אחרי שעה וראיתי שהוא התיישב על הבימבה. מיד שמתי כובע של שוטר, התקרבתי אליו וביקשתי ממנו רישיון לרכב. הילד התחיל לנסוע לאט מהמקום בעזרת הבימבה, אז הסתכלתי עליו והכרזתי: ‘אני אתפוס אותך’!. הילד התחיל לנסוע מהר עם הבימבה ואני רץ אחריו, והצחוקים של הילד העלו דמעות בעיני כל הסובבים ? ההורים והאחיות. עברנו כמה פעמים בכל הפרוזדורים של הקומה תוך כדי שעושים שלום לכולם… (פרופ’ צ’ימיצ’ורי)

פרופ’ צ’ימיצ’ורי

לפני כחודש קראה לי האחות הראשית מהאונקולוגית לעזור לרופא בטיפול בילדה בת 8 שחלתה בסרטן העור. כל העור שלה התמלא בגידולים קטנים והיה צורך לצרוב אותם בחנקן. הפעולה הזו לא מצריכה ומצדיקה הרדמה, כי הרדמה היא מסוכנת. מצד שני, זה מאוד מאוד לא נעים וגורם סבל רב.
תוך כדי שהרופא מטפל לה בגידולי העור התחלתי לעשות יחד איתה מבלונים צורות של בעלי חיים שונים, עד שבסוף יצא לה כתר ענק מבלונים. כמובן שהטיפול כאב לה, אבל פחות. הרבה פחות. את כל תשומת הלב שלה הקדישה ליצירת הפאר שהתרוממה לה על הראש, ולניסיונותיה להצליח יחד אתי לבנות את הכתר, כשמסביבו תלויים בגאון הכלבים, החתולים והג’ירפות.
הרופא והצוות הרפואי נדהמו מכך שהצליחו לעשות את כל הטיפול במכה אחת ובלי יותר מדי טראומה.
בלי הרבה מאוד בכי, סבל, התנגדות ואפילו שימוש בכוח. (פרופ’ צ’ימיצ’ורי)

בלט

התקבלה פניה מאסנת שגב מנהלת בית הספר שבבית החולים “קפלן” על נערה בשם בלט (שרה) המאושפזת לעיתים תכופות בבית החולים לטיפולים קשים עקב מחלתה הקשה. פניה זו באה במטרה להפגיש בין שחקן מכבי תל אביב בכדורגל אבי נמני עם בלט המעריצה את השחקן. “המפגש עם שחקן הכדורגל הנערץ עליה יכול בהחלט להרים לה את המורל ולהקל על תקופת האשפוז” (מתוך המכתב”). בפגישה הבטיח אבי לבלט שכאשר תשתחרר מבית החולים ותתחזק, ישמח לארחה באימון של הקבוצה ולהעניק לה כדורגל חתום על ידי כל שחקני קבוצת מכבי תל אביב. בלט החלימה, ובתאריך 12 למאי הגיעה בלט לאימון הקבוצה.

פרופ’ צ’ימיצ’ורי

לפני כמה ימים בבית חולים דנה-איכילוב בטיפול נמרץ, היתה ילדה שנתחו אותה ונכנסה עקב כך למצב של טראומה ולא תיקשרה עם הסביבה. בנוסף, זה כמובן טיפול נמרץ עם כל המשמעויות של העניין-הבידוד, האינפוזיות והמודדים למיניהם. הילדה לא הגיבה לכלום, והאבא ישב ליד מיטתה, עצוב וכאוב למראה בתו.

הייתי עם 2 ליצניות רפואיות שבמקרה גם דוברות ספרדית.

האבא איכשהו זיהה שמדברים ספרדית, וסיפר שהסבתא דוברת ספרדית אף היא. כששמעתי זאת, שאלתי אם הילדה מכירה שירים בספרדית והאבא ענה לי שכן, את השיר ארז “ארורו”. התחלנו לשיר ולאט לאט הילדה התחילה להראות סימנים של התעניינות, ואפילו התחילה לשיר איתנו ולהזיז את הידיים בתנועות ריקוד. האבא רואה ולא מאמין. הוא מתקשר לארגנטינה כדי לשתף בחוויה את סבא וסבתא המודאגים שם, תוך כדי שהוא מקרב את השפופרת כדי שגם הם ישמעו את השיר. את הילדה עזבנו כשהיא מתקשרת, עם חיוך מאוזן לאוזן… (פרופ’ צ’ימיצ’ורי)

פרופ’ צ’ימיצ’ורי

לפני כחודש קראה לי האחות הראשית מהאונקולוגית לעזור לרופא בטיפול בילדה בת 8 שחלתה בסרטן העור.
כל העור שלה התמלא בגידולים קטנים והיה צורך לצרוב אותם בחנקן. הפעולה הזו לא מצריכה ומצדיקה הרדמה, כי הרדמה היא מסוכנת. מצד שני, זה מאוד מאוד לא נעים וגורם סבל רב.
תוך כדי שהרופא מטפל לה בגידולי העור התחלתי לעשות יחד איתה מבלונים צורות של בעלי חיים שונים, עד שבסוף יצא לה כתר ענק מבלונים. כמובן שהטיפול כאב לה, אבל פחות. הרבה פחות. את כל תשומת הלב שלה הקדישה ליצירת הפאר שהתרוממה לה על הראש, ולניסיונותיה להצליח יחד אתי לבנות את הכתר, כשמסביבו תלויים בגאון הכלבים, החתולים והג’ירפות.
הרופא והצוות הרפואי נדהמו מכך שהצליחו לעשות את כל הטיפול במכה אחת ובלי יותר מדי טראומה.
בלי הרבה מאוד בכי, סבל, התנגדות ואפילו שימוש בכוח. (פרופ’ צ’ימיצ’ורי)

ליצנות רפואית – מהי? ליצנות רפואית הינה שיטה יחודית המתמחה בתרפיה וטיפול תוך שימת דגש על הפן האנושי, בדרך של דמיון ופנטזיה, הומור וצחוק, שיטת ליצנות רפואית התפרסמה בסרט “פאטץ אדאמס” והוכחה במרוצת השנים כמוצלחת ומקצרת תהליכי הבראה ושיקום, כיום מופעלים בישראל למעלה מ 320 איש העוסקים בתחום של ליצנות רפואית. למידע נוסף אודות שרותי “שמחת הלב ליצנות רפואית” » לחצו כאן